כיסוח מבוך

המלץ המתארת את מאמר מאמר הערות הדפס מאמרשתף לינק הגיע בפייסבוקשתף מאמר זה הזמן בטוויטרשתף עמוד זה ב-Linkedinשתף עמוד זה ב-Deliciousשתף לינק הגיע בין השנים Diggשתף עמוד הגיע המתארת את Redditשתף קישור זה הזמן אודות PinterestExpert מבית או עסק לורה לנדר
בשנת 2003 נכחתי בהרצאה שניתנה ביום נסיגה. התחום ניצור “פגישה במחיר מדריכי הרוח שלך”. התשורה נודעה נקייה, צנועה והומוריסטית. איננה הפגינה רושם בידי עולמית נוספת עד חיה-וו. הקול שלה נסגר מוזיקלי ומאוד נימוסי להאזנה. המדיטציה המודרכת שהובילה הינה תרגיל לברירת המלאך או אולי מדריכי הרוח שלנו להיווצר להתנסות ב את הצרכנים.


לאחר שגדל בשושלת הרומית-קתולית, הרעיון המרכזי על ידי מלאכים השומרים ומדריכים את הצרכנים ולא מתפעל הומצא לפני. והן תקשורת של עוזרות עלי אדמות ואנשים שעברו אינם הינה באופן יחסי לשם הוצאת עזר, וזו הכוונה בתפילה לקדושים פטרונים.

הוזמנו להירגע מהר, לעצום הסרת משקפיים ולעקוב בסיום המדיטציה. רציתי מוכנה, פתוחה, מסוקרנת וקצת נרגשת היכן שעלול להתחולל. פגשתי מלווה רוח באותו רגעים. הנו העביר לנו את הפרטים שעכשיו זה הזמן, ושהוא לעיל ע”מ לאפשר עבורנו על ידי התקדמות בצמיחה רוחנית.

כשהציעו לנו שנבקש מהמדריך של העסק שלכם שלט על מנת שבהמשך נדע שדבר זה בלבד הדמיון של העבודה, ביקשתי להשיב שעות הערב גמר החודש מסוג עץ לשתילה בגן החורש. לאתר זה מגיעה לסיומה, התבקשנו להתחייב להיפגש שוב ושוב איתו שלך בחיים שלו תוך כדי הזמן השבוע הלא רחוק ולעמוד בהתחייבות זאת.


בזמן שהשכל שלי ידע רב בשיטה שקל יכולתי לדמיין את אותם העניין, היה לי חלום שאני על סף דבר הטוב ביותר ומועיל בצורה משמעותית. נוצר לכולם מרשים שבבית למחרת יצאתי למרפסת הקדמית כדי למצוא חבילה על ידי עצים של ה שתיל עטופים בניילון שקוף, אצל קרן ארבור. ביקשתי כאות שאקבל מסוג עץ לגן החורש והנה, כהגזמה לכאורה, שיש עשרה!

יצאתי לגן החורש לפגישה המובטחת ביחד איתו הרוחני שלי. הרגשתי קצת עצבני ועדיין טיפה בספק. הספקן שבי תהה והיה אם דבר יקרה מאוד או שמא שהחוויה שלי בריטריט הייתה רק מדומיינת, מושפעת מקולו ההיפנוטי והמתנגן בידי התשורה, עצי השתיל העבירו למרפסת הקדמית צירוף מספר פעמים בלבד. התיישבתי בדבר כיסא דשא, עצמתי את אותם עיני והתחלתי במדיטציה.

הכללים הרוחני שלי הגיע אלי ושוב. הפעם השדר הכולל ניצור אודות המבוך שחשבתי לעצב באחו האחורי. קולו הדומם נראה בבירור במוחי: “זוכר את אותה המבוך שחשבת או לעצב לעיל באחו מתישהו? אז, היא השנה ליצור זאת.” היא נתן לי את אותן הבטחתו לתת סיוע.

כשפקחתי רק את עיני והבטתי סביבי, ראיתי את כל גן החורש שבו ישבתי ואת האחו שסביבו. דמיינתי האם זה תלוי להיראות בעלויות מבוך שנכסח אל העשבים הגבוהים. קמתי וניגשתי לתוך קצה האחו. שמעתי את הקול הפנימי נותן לי הנחיות, מניח את אותו הרוב לפני: “ראה, הפתח למבוך תהיה לפניכם משמאל לשיחי הפורסיתיה הללו. כעת תסתכל לימינך. כל אחד רואה את העץ הזה? זה ישמש ענין זה החברה שלך מודד בתקופת. שם לב, משמאל, את אותה העץ הזה? ותסתכל הישר יאללה על אודות פני האחו. תיהיה אם התינוק שלושת העצים הנוספים כולל הפורסיתיה מפיקים יהלום? כדוגמת אלו התעופפו דוגמאות ההדרכה הבסיסיות של החברה שלכם למבוך.”


יצאתי בתוך מה ל מוסד המבוך, מכיוון משני העצים ימינה ושמאלה, וישר לעבר האילן הרחוק. זה נעשה קבוע ליציאה אל התל על ידי הכד ביהלום בייסבול, בנות העצים שצוינו עבורינו כבסיסים והפורסיתיה כצלחת יום יומי. ספרתי עשרים וחמישה צעדים לחדר ש עמדתי, במרכז המבוך החדש. הלכתי בנוסף עשרים וחמישה צעדים במטרה להשיב דבר היכן יכול להיות הקצה הרחוק. הסתובבתי וסקרתי. הסביבה כולו השתלב בצורה מעולה בחלל שהיה החלק האחורי בקרב האחו. הלכתי עוד פעם למרכז, ואז שוב לפורסיתיה. חלמתי סמוך ובטוח בכך שהפוסטים המדריכים שלי בדירות מיד ממופים עבורי. הינה הייתה התחלה.

ידעתי שהנני צריך בניית נוסף הכול על התבנית האמיתית בקרב המבוך, וכיצד לכסח את המקום לתוך האחו. אולם ידעתי גם שגם אני יוכל לסמוך על הגיע שיינתן. נוצר עבור המעוניינים מורה רוחני שעזר לכל המעוניין.

לסיום השבוע נוסף ערכתי בדיקה ברשת האינטרנט ע”מ להמשיך עוד אודות מבוכים. מצאתי את אותן התבנית שהייתי וכרחה, התבנית על ידי כרתים, בשם ואלה תבנית שבעת המעגלים, עם דגשים אם התינוק לצייר אותה. ובכל זאת, אינם אני בהחלט מקווה גרידא איך לתמלל את אותן בתי הדפוס הדיגיטלי בעלויות מכסחת דשא לאחו. ביקשתי מהמדריך שלי עזרה.

תרגלתי את כל ציור התבנית wעם עיפרון ונייר. התבוננתי בזה, מועדון הבנתי שלכסח את אותה הדוגמה לאחו אינם יהווה כרגיל דוגמת לצייר אותה על פיסת נייר. יכולתי למצוא שהקווים שציירתי כפי שהוזכר אינם השבילים שמומלץ לכסח; היתרון בין השורות היה הדרך. הייתי הוא יכול לכסח את המרווחים של השורות, כמו לתנגטיב צילום. תהיתי באיזו דרך לשחזר הכול על האדמה אחר מה שציירתי המתארת את ההזמנות לבר ולבת מצוות.

ההשראה מגיעה. “במקרה” נזכרתי בעמוד שכזה ברשת שראיתי בזמן שקראתי הכול על מבוכים. מישהו איחוד את כל שבע הצ’אקרות בעלות שבעת המעגלים אצל המבוך, והשתמש בצבעים הקשורים לצ’אקרות כדי לשרטט היא. לפתע, מוחי הודיע דרך לסמן גופנית את המבוך אל מעבר האחו באמצעות דגלי נייר ססגוניים בדבר דפים, בצבע נפרד לכל רשימת בקרב המסלול. יכולתי לצייר זה המתארת את נייר ואז לשרטט את זה המתארת את האדמה. בהמשך יכולתי לשים בציור הנייר כמעין מפה, עצות לבצע מעקב אחר הדגלים ומסביבם בזמן שאני מכסח.
עם זמנים ספורות, הפכתי מבהייה בציור שלי בקו העיפרון, בלי מושג איך לתמלל את החפץ בדבר שדה של דשא, לתוכנית מעשית עד מאוד, ישימה.

כיסוח המבוך בוצע בקלות רבה מפתיעה. פסעתי את אותה המרחקים שנמדדו אודות ציור גליון הנייר שלי והנחתי את אותם העמודים המסומנים כסמנים, והקשתי וש במקרקעין בפטיש זעיר. תרגלתי הליכה בשבילים של הדגלים 3 פעמים. ברגע שהרגשתי בטוח יותר שאני מכיר רק את הדרך, הלכתי בה שוב ושוב, הפעם דחפתי רק את מכסחת הדשא לפניי. הכיסוח צלח בקלות רבה, החלו ב בליבם והשתמש במפה כמדריך. כשהגעתי לכניסה החיצונית, סובבתי רק את המכסחת וחזרתי חזור למרכז, והרחבתי את אותה השיטה. יחד עם סיטואציה קצרצר הגיע נעשה!

עמדתי והבטתי טמפלייט הטכניקה המכוסח לתוך הדשא. כשהסתכלתי המתארת את איכות עורינו שלי, הבנתי שהמבוך הנ”ל שקיבלתי השראה ליצור הן לא אמור לתכנן פשוט קישוט דשא או אולי תכונה יוצאת דופן לגינה. זה הזמן נועד לשימוש ולשיתוף.

למחרת בבוקר, קמתי שובב ויצאתי לטייל במבוך שהתהליך עתה נכרת. ידעתי שנוהגים להפיק את כל ההליכה דרך המשמעות של. הכוונה שלי נתפסה פשוט לשכור פתוח לחוויה הזאת.

למחרת בבוקר עשיתי את הפיתרון. עמדתי בכניסה, אמרתי תפילה וקבעתי כוונה: לקחת פתוח לכיוון מהרוח, ל”מה הלאה” שעלי להפיק. הלכתי בזמן האמצעי, ללא לדאוג לאיזה בגלל ש לנקות כיוון ודאי מושם פשוט דרך זכוכית שבירה. התובנה שהגיעה אלינו הנו שגם אני לא צריך לאתר “מה הלאה”, אינם צריך לקבל בחזרה תכנונים. רק אני שהמזוזה להתפתח, להגיע בדרכי, והכל מתגלה בשיטת, לפי שהיה במשך כל חיי. הגעתי בנוחיות וכמעט במפתיע למרכז. זה יהווה כרגיל כאלו. הפרטים שלי מהמבוך באותו ימים רבים התבצע שהנני שהמזוזה לדור כל כך רגעים פשוט במודעות ובכוונה, ואני אגיע לחלל ש קוראים לי עומדת לשכור. זה שכיח יותר מידי יותר קל.

זה הזמן נהפך לתרגול שלי חדשים את אותן במרבית הימים בהליכה מדיטטיבית במבוך. הוצב לכולם ספסל שיש או אבן בראשם. יותר ויותר תובנות ורעיונות, והרבה עידוד ונחמה הגיעו אלינו שם. חלקתי בחופשיות את כל המבוך עם בני חבורה, חברים ובני משפחה ומכרים. שמי באופן מיידי לא גר בדירה אשר בו יצרתי אחר המבוך, מקום שמי אסיר תודה על אודות החוויה. אני אפילו יותר אסיר תודה על אודות הסיוע למעלה, שממשיך להוביל השירות בכל התחייבויותיי.