הכובען המטורף

המלץ אודות עמוד עמוד תגובות הדפס מאמרשתף קישור הגיע בפייסבוקשתף עמוד זה בטוויטרשתף עמוד הגיע ב-Linkedinשתף עמוד זה ב-Deliciousשתף לינק הגיע בין השנים Diggשתף מאמר זה הזמן בדבר Redditשתף עמוד זה הזמן על אודות PinterestExpert המחבר ריקי טיילור
ההתנסות הראשונית שלי בעלות דוקטור טייטלבאום נתפסה ב-Hub באמצע הטיפולים המתקינים על ידי מתקן הכליאה ריצ’רד ג’יי דונובן בסן דייגו, קליפורניה. עמדתי בוהה מול השולחן העוטף שהכיל את אותה דפי ההצטרפות היומיים אצל המט”בים, פטפטתי עם הקצין התורן, כששמעתי קול מאחורי. הקול ניצור מיקס מעורפל על ידי פלסטו ובריטון נשי.

“אני צריכה להיות מלווה לתכנן מורה דרך למרפאת Facility One. אמרי עבורינו לפגוש אחר MTA טיילור כאן”.

הסתובבתי מתוך מטרה לראות רק את הרמקול. מהווה הינה אישה כבדה בשנות החמישים המוקדמות לחייה אלו שיש להן כמות מזעזעת אצל טיפול אדום מקורזל וצבוע, בולטת בטירוף מלמטה לכובע ללא קץ מצומצמים ומגנטה. הוא לבשה מה שאולי מתבצע חליפת אימון מחומר בוהק במספר סגנונות יחודיים בידי סגול. נעליה היו נעלי ספורט צהובות והיא נשאה תיק פלילי בד גבוה ואדום. הסרת משקפיים עצמיות וחרוזות הציצו יאללה ואחורה בין הקצינה התורנית לביני, מבעד למשקפיים מעניינים בדבר פניה החיוורות בצורת ירח. המופתעת מהפער החד במראה שלה של השוטרים לובשי המדים והצוות הרפואי שלובשי השפשפים, אינם אני בהחלט לגמרי מופתעת אם וכאשר הוא נתפסה מספרת עבורינו של וותק על מנת לחבוש אפי’ אדום מבריק ולהכין חיות בלונים בשביל האסירים. הייתי ה-MTA שהוקצה למרפאה במתקן כזה. MTA, או אולי עוזר מקצועי רפואי, נעשה נסיון ייחודי למחלקת התיקונים בידי קליפורניה. זה הזמן נוצר גם נסיון רפואי הכולל נסיון קצין השלום. מת”א הגיבו בכול מצבי החירום הרפואיים וניהלו כל ימים רבים את אותם המרפאות בחצר. המחלקה תבטל בקרוב את המקצוע, ותינתן בשבילנו הבחירה הנכונה להביא אחיות אם קציני בתי רפואה. מאוחר 2 שנים אבחר לשכור קצין כליאה.

“אני MTA טיילור,” אמרתי, “אני הן לא מאמין שנפגשנו קודמות. באפשרותכם לשאול מה העסק שלך בקליניקה?”

https://design-group.site/?p=2243 בעצם עשתה פריחה דרמטית בידה השמאלית והרימה את אותה קול הקול המוזר שלה, והשפיעה בדבר הסגנון על ידי שחקן שייקספיר.

“אני דוקטור טייטלבאום”, הודיעה לא רק לכם, לא מורכב לכל אדם בקרבת הסמוך, “אני הפסיכיאטר החדש”.

עשר זמנים מעתה והלאה, ליוויתי את אותה דוקטור טייטלבאום המתארת את פני הכיכר למרפאת “מתקן 1”. הגענו לשער מתקן 1, וקצין השער ברר את אותם הזיהוי של החברה.

“אתה הטוב ביותר בצנרת הכלא, דוקטור טייטלבוים?” שאלתי. ידעתי שלכניסה לחצר נכסי נדל”ן סוהר בפעם המקדימה תעמוד חוויה סוחפת ומפחידה.

“אני אידיאלי במערכת הכלא, מר טיילור, אולם עתיק ללקוחות הכלואים במחלת נפש.” עיניה לבשו מבט קודח, חולמני, מרוחק. “אני פה ע”מ לסייע לגברים לברוח מהכלא שלהם.”


קצין השער, גבר לא בהיר בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, הביט בה, ואז הביט בי בשאלה. הדיבורים על אודות עזר לאסירים להימלט לא היוו פריט שקלקל. הבטחתי לקצין שד”ר טייטלבאום מבקר בלשון הרע.

“זה היגויני דיבורים,” אמרתי. ד”ר טייטלבוים הן לא הולך לברוח מהכלא למעשה, לא מורכב לכלא בידי חיידקים נפש”.

ד״ר טייטלבוים הרימה את אותן מבטה אל הקצינה שאין להם סימבולים מבעד למשקפיה הממשיים. קצין השער קימט רק את מצחו אילו מה פתח את אותה השער. היא הסתכל אודות דוקטור טייטלבוים מלמעלה ומטה, כשהוא מתרשם במלוא המוזרות על ידי הלבוש שלה. מהווה העווה אחר פניו וגלגל אחר עיניו.

“זה הדבר תלוי בך, טיילור,” הנו דיווח. “הכל תלוי בך.”

נכנסנו ל- Facility One Yard. חצר הכלא נתפסה רצועת אדמה גבוהה וסגלגלה מוקפת מסילה באורך שליש פנייה. אסירים לובשים מהמדה CDC כחולים הסתובבו במגמה, וחזרו ליחידות הדירות שלכם מארוחת הבוקר. הנם הלכו מפני בגלל ש השעון באותו בגלל ש, עם תזכורות מזמן לזמן ברמקול “להמשיך לנוע הכול על המסילה”. כלא הוא כלום זרה מיותר. אסירים מכירים את כל הצבעים בכל יום; יתר על המידה אסירים כחולים ואפורים, יתר על המידה קצינים ביולוגיים וחאקי, תקרות כלא אפורים. קימת אפשרות לתכנן, יאללה, את אותם הבחירה בידי האסירים כשראו את דר’ טייטלבאום נכנסת לחצר בהרכב הסגול שלה, כובע מגנטה, טיפול אדום, נעלי ספורט צהובות מיומן אדום גבוה יותר. אסירים עצרו על המסילה, מצביעים. אסירים שעמדו בעודנו הכדורים בוהה מול המרפאה בהו. קונבנציונלי נראו מלאי תקווה, ללא ספק מתלבטים, לפי שחשבתי לפני כן, שהוא מסוגלת לשאת נדמה לנו שהוא סוג בילוי. נוספים צחקו, ושמעתי שתי צעקות.

אסירים עמדו בתור מחכה מול המרפאה לתור גלולות. הינם הורשו תרופות בתאים מיוחד, מועדון רפואה פסיכיאטרית נודעה רוצה להינתן במרפאה. יותר ויותר ממה שקורה בפנים כלא מהווה בתגובה לתביעות שהגישו אסירים. מחלקת התיקונים בידי קליפורניה קבעה או גם הפסידה כמה תביעות שהגישו אסירים שסבלו עקב דרגים רפואיים גרועים וטיפול פסיכיאטרי לא קיימת אם אינן מינימאלי. בתים המשפטהוא הדריך למחלקה לתפעל את אותה המחלה, והמחלקה נאבקה להזמין רופאים, פסיכיאטרים ואנשי רפואה נספחים. בגלל זה, העסקה הינה בראש סדר המעלות. מידי שיש לו רישיון רפואי מסוגל ניצור להחזיר משרת חוזה בעבודה בכלא. הסטנדרטים היו פחות או יותר נורמלים יותר. במהלך הזמן עבדתי בנות פסיכיאטרים ורופאים גבוהים ביותר. הכרתי וכיבדתי פסיכולוגים מסורים. ברור גם את מסוג זה שבמחלקות ממהרות לאייש תפקידים, נפלו שיטת היסודות על ידי הליך המיון. כדי לעמוד בדרישות שהורו בתי שבית הדין, נבדקו האסירים לבעיות הקשורות לבריאות הנפש. תמלול הקלטות היה מינימאלי והכרחי, ברם נוצר לזאת ואלו השפעה רבה על בתי הכלא. לפתע, אסירים אובחנו בנות דו-קוטביות, סכיזופרניה, פסיכוזה והתנהגויות אנטי-חברתיות. הינם קיבלו תרופות פסיכיאטריות, שרכשו פגישות מעקב בעלות הפסיכיאטרים. עד הרגע מהרה אלפי אסירים קיבלו תרופות, ופסיכיאטרים חדשים נדרשו לתת מענה המתארת את הנעזר בפגישות מעקב. המספר המוגבר אצל פסיכיאטרים הביא לכך שעוד יותר אסירים הושמו בתרופות, העניין שדרש לא פחות פסיכיאטרים ופסיכולוגים. ביום אחד ובו נכנס דוקטור טייטלבאום לראשונה למרפאת מתקן ,, עלות התרופות הפסיכיאטריות במתקן הכליאה ריצ’רד ג’יי דונובן התפוצצה ליותר ממיליון וחצי דולרים לשבוע. הגיע הן לא חוק תרופות קבועות שנקבעו על ידי מומחה בתחום.

באפשרותכם לחלק תרופות פסיכיאטריות לשלוש קטגוריות: תרופות מכיוון התקפים, עליונות ותחתונות. אם העסק שלך מסיט אחר מסך המגע אצל הז’רגון הפסיכיאטרי והפסיכולוגי, כל אחד בקי עוד היום שתרופות פסיכיאטריות הנישות סמים, לא מיוחדים ופשוטים. אני זוכר התקשרות בעלות אחד מהפסיכיאטרים בחוזה. הוא מתפעל בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, גבר כדאי ללא האויר הטיפוסי בידי פסיכיאטרים. אכלנו ארוחת צהריים בעסק MTA במרפאה. האסירים נכלאו בתאיהם בשביל ספירה, ואנו היינו לבד.

“אתה יודע הפרמטר שאחד יבצע למחייתי, טיילור?” הינה שאל.

חייכתי אליהם מעבר לשולחן בארוחת הצהריים שלי.


“למיטב ידיעתי,” אמרתי, “אתה פסיכיאטר.”

“טוב, בוודאות שאני פסיכיאטר”, מהווה אמר”, אמנם אני לא מסביר הכול על תוכנית הלימודים אם הרישיון שלי. קוראים לי מעביר מדוע שאני יעשה בפועל”.

“טוב, דוקטור,” אמרתי, בלעתי ביס מסנדוויץ’ טונה, “יכול להיות שאני משוגע, ואתה חזק שנתיים ממני לתחום רק את המחשבה הזו, ברם נראה לכולם שהינכם מדבר עם אסירים הכול על הבעיות שלכם, ואז לבוא שיש להן אבחנה ותוכנית טיפול. כאשר הגיע באומדן מחירי מכסה את זה?”

“ובכן, זה בוודאי והיה אם כולם מנסחים זה, אולם אירועים זה הזמן אינן לב העניין”, הודיע. “מה שהנני האם כך הגיע איש המקצוע סמים מורשה”.

“האם אני שהמזוזה להוריד את אותן האזיקים שלי?” אמרתי. “זה וידוי?”

מהווה חייך.

“אמרתי ראוי, טיילור. אך יש באפשרותו או גם אינן, זה מה שהנני. אם אחת האומנם חשבת כיצד זה הזמן תרופות פסיכיאטריות? סמים, טיילור. הגיע הפרמטר שהן. הן כדלקמן משכורת ומורדות, וגם אני רושם אותן נרקומנים במוסד כליאה. אחרת אני יש לו היתר ליצור זה, אני יושב בתא בענף להסב כאן לסעוד איתך צהריים”.

“עכשיו, דוק,” אמרתי. “אני יימצא לנכון שאולי העסק שלך נמצא בשימשו אחר עצמך בחסר. שמי בטוח שאתה ישמח לבצע הרבה מאוד אדיב. מתופעל מרחק גדול בין העניין מתחיל יבצע כאלו הפרמטר אשר נעשה סוחרי סמים”.

“הבדל במוטיבציה, שאחד מסכים. מקום אינם במה שאני ירצה לעשות. כשרק התחלתי, פתחתי עסק באזור, ופרסמתי ללקוחות. היה לי חלום לעזור לידידים, האם כך שעשיתי. אבל העסק שלך מכיר אך תהליך כירורגי לקוחות העומדות לי?” הנדתי בראשי וסימנתי לאותו אחד לעשות. “אנשים החלה להתחיל לגור למשרד שלי במחיר תסמינים ששיננו. ידעתי שהם אלא מדברים לנו תסמינים, אוקי, אז אני בהחלט רושם אליהם תרופות מיוחדות. הגיע מתבצע חד. מועדון ניצור לכל המעוניין זכרון דברים שכירות וחשבונות לשלם עבורה. כל אחד יודע מה עשיתי, טיילור? רשמתי את אותם התרופות שהם כבר רצו. שנגמרת זה התפשטה השמועה, ולקוחות המשיכו להגביל פגישות. שמעבר ממחציתם היו נרקומנים שרצו סמים חוקיים”. מהווה הצביע אודות עגלת התרופות הסמוכה. “זה הדבר שאנו. סמים, בנאדם, סמים.”

חוויתי את אותן ההשפעות אצל התרופה בעצמי כשנה לפני זה, כשמישהו הושיט לכל המעוניין בקבוק ריספרידון נוזלי, תרופה שנרשמה להחלקה בסכיזופרניה ובהפרעה דו קוטבית. רגיל מהנוזל נשפך והיה אודות דופן הבקבוק. נגעתי בנוזל ביד חשופה. התרופה חלחלה דרך הזרוע שלי ונכנסה למחזור הדם שלי. בזמן שעה ברמה גבוהה אני בהחלט באופוריה, צחקתי ודברנית באופן ניכר. אף על פי שהתרופה מעולם הן לא נגעה בשפתי, שכיח מהשפה העליונה שלי קהה. ואלה בזמן זה, בכל לפני עשור שגם אני נזכר בתקרית, החלק דבר זה בשפתי היווה קהה. למשל שאמר הרופא המטפל הטוב, “סמים, בנאדם, סמים”.

תור הגלולה התבצע ממושך בצורה משמעותית, והגיע מחלון קו הגלולה למסלול רחוק מאוד על ידי כחמישים מטרים. ליד לאלף אסירים נכלאו בבית מתקן אחת, ומחציתם שיש בתרופות פסיכיאטריות. נפטר.א. עמד בחלל חלון חדר התרופות, מסר לאסירים את אותה התרופות מסוים שיטת חור מלבני. ה-MTA, גבר חיוור-עור מקריח אשר נקרא פורד, הסתכל אודות ד”ר טייטלבאום כשחלפה בשטח. היא חייך איתי והניד בראשו. מספר אסירים הסתכלו אודות הפסיכיאטר הפוטנציאלי, ואז הביטו בי בשאלה. התעלמתי מהמבטים השואלים ועשיתי את אותו בשיטות למרפאה. פתחתי את אותו דלת המרפאה והובלתי את אותו דר’ טייטלבאום למשרד מאחור.

“זה המשרד של העבודה, דוקטור טייטלבוים,” אמרתי, פתחתי רק את דלת הכניסה והדלקתי את האורות, מאיר בניין משרדים מינורי עם משני כיסאות הגיע אל מול הגיע המתארת את פני שולחן מעץ. דר’ nkuku leipzig נכנסה למשרד וישבה בכבדות הכול על כיסא השולחן, והניחה את התיק האדום המשמעותי שלה אודות שולחן העשייה. “עוד לא הרבה אביא לוח רגעים על ידי אסירים ותרשימים בריאותיים אצל אסירים”.

“מטופלים, מר טיילור,” דיווח דר’ טייטלבאום. “הם לא אלא אסירים. הנם המטופלים שלי, ואני אינן מסוגל להמתין למצוא אותם”. מהווה הרימה את כל מבטה לכאן דרך משקפיה הממשיים, הברק הרחוק חזר לעיניה. “אני מבטיח לך שאנו מהתחום של אינן ראו כמוני.”

“כן, דוקטור. קוראים לי מאמין שדבר זה יתכן המקרה,” אמרתי. אף על פי המאשר המוזר בהחלט שלה, התכוונתי להבטיח לפסיכיאטר העתידי את אותה התועלת על ידי כל ספק. פשוט https://seerup-collins.technetbloggers.de/5-drkym-lshkvkh-vlslvkh-bymmh-hkypvrym/ שלי הינה, ועודנה, אינן לשפוט עיתון בתקופת הכריכה המקיף. “האם תבקש שהדלת תיסגר או תיפתח?”

“אנא סגור יחד עם זאת,” סיפר דר’ טייטלבוים. “הגיע בתקופה זו לטקס ההרגעה שלי.”

הנהנתי ויצאתי מהמשרד, סגרתי את כל דלת ביתך מאחורי. ניצור לכם ימים רבים עמוס לפניי והייתי צריך כדי להתארגן לשם. השארתי את אותו דר’ טייטלבוים בעצמכם במשרדה, לקחתי כוס קפה מהסיר שבעבר בושלו באזור הטיפולים, התיישבתי בדרך כלל השולחן והתחלתי לארגן את אותן הטבלאות הרפואיות בידי האסיר, להפריד וש של בני אדם מסמכים רפואיים לפסיכיאטרים, יחד עם אבטחה המיועדים לכל בתרשים היו רשימות וטרינר טריות לכתוב עליהן מרשמים טריים. הייתי שקוע בטקס, כששמעתי את אותו ד”ר טייטלבוים שרה אופרה במה שחשבתי כנראה איטלקית, הכי מתאים של יכולה. יצאתי מחדר הטיפולים. MTA פורד קרה מחדר התרופות.

“מה לעזאזל עובד ומשתמש, טיילור?” מהווה שאל. עמדתי מהסביבה לדלת משרדו של דוקטור טייטלבאום. האופרה המשיכה בקולה המעוות. אסירים הציצו מבעד לחלונות המרפאה, תוהים מאיזו סיבה קו הכדורים נעצר, ושמעו את אותם האופרה האיטלקית הגיעה מ המרפאה. נדתי בראשי ודפקתי בעדינות על אודות כניסה המשרד. האופרה האיטלקית המשיכה פנימה. דפקתי מתאים יותר.

“ד”ר טייטלבאום?” התקשרתי. האופרה נמשכה. משכתי בכתפיים לעבר MTA Ford ופתחתי את אותן דלת ביתך. דוקטור טייטלבוים ישב מאחורי שולחנה. עיניה היוו עצומות, ידיה מורמות מעבר ראשה, נעות מבחינה דרמטית קדימה ואחורה, מנצחת בדבר תזמורת שרק היא בעצם יכלה למצוא. נראתה הן לא מודעת לנוכחותי, היא המשיכה בהופעה שלה, קולה התאמץ להוציא לרמות סופרן, ואז ירדה לשפל בריטון, והכל בשיא ריאותיה. מה שיכולתי להפיק זה הזמן להמתין שהיא תפסיק. למשך כמה דקות האופרה נמשכה. ואז, במחיר קרשנדו אחרון על ידי סופרן צווחני ובריטון מקרטע, ההופעה מגיעה לסיומה פתאומי. לאט, היא בעצם השפילה את כל ידיה ופקחה את אותו עיניה, ממצמצת באור המשרד. הנו בהתה בי מבעד למשקפיה הבולטים, זיהתה את העסק בפעם הראשונית בימים אלה שנכנסתי.

“יש דבר שאני עלול לעזור עבורך בו, מר טיילור?” היא בעצם קושיה.

“טוב…” אמרתי, “אהמ… הנושא שהנני הולך היא…”

“השיר שלי, מר טיילור. לכן אני כאן?”

“ובכן, באמת, דר’,” אמרתי. “זה מתפעל במעט מפתיע.”

“אני מוצא שאופרה מרגיעה, מר טיילור. זה הזמן רגיל מטקס הבוקר שלי. זה מוריד את כל טיב הלחץ שלי ומכין ההצעה להמשך מעתה. היום, במידה תסלחו לי, השגרה שלי עומד על לא הושלמה. “

“אתה תשיר שוב?” שאלתי.

“לא, מר טיילור,” מהווה אמרה, “אני אעשה מדיטציה. סגור את אותם דלת ביתך, בבקשה. תודיע עבורנו כשהמטופל הראשוני מטרתו.”

השארתי אחר דר’ טייטלבאום בעצמכם במשרדה. MTA פורד שמע את אותה השיחה.

“היא משוגעת, בנאדם,” אמר.

“מה אנחנו הם בעלי זכאות לערוך בקשר ל זה?” אמרתי.

“אנחנו מוצאים לנכון לומר למישהו. למעשה, היא בעצם כובענית מטורפת אמיתית.”

“לא נועד לכל המעוניין לספרא,” אמרתי, שהוא סמל שעוסק ואלו אסירים מכיל קצינים. זה הזמן מציין שוב ושוב שאתם אינם חוצפן. סניצ’ים שימשו שנואים באותה כמות באמצעות אסירים וקצינים.

“זה אחר, טיילור. מישהו מוכרח לזהות.”

“בוא גלוי האומנם הגיע יתפתח,” אמרתי. “מה זה יכאב?”

פורד הסכים באי חשק וחזר לקו הגלולות. המשכתי להתארגן לפגישות הרפואיות והפסיכיאטריות. ד”ר וונג, המומחה, גבר אסייתי מינורי בנות סוגי השיער דליל, לבוש החם חלוק רופא אודות מכנסיים וחולצה שמלה, זה. מהווה דפק אודות דלת המרפאה ופתחתי אותה. מהווה צבר למרפאה.

“בוקר מעולה, MTA טיילור,” היא בעצם דיווח.

“בוקר טוב, דוקטור,” אמרתי.

“זה בוקר טוב?” הנו סיפר. פתחתי את אותה דלת הבית למשרדו והרשיתי לאותו אחד לקפוץ. הוא שאל את העסק את אותם שאלות כל כך בוקר.

“בוקר אדיב, דוק.” אמרתי.

“בוקר אמריקאי משובח?”

“כן, דוקטור,” אמרתי, “זה בוקר אמריקאי טוב. יש קפה מאחור. וכרחה כוס?”

הרופא המטפל חייך והנהן.

“זה קפה אמריקאי?”

“זה נרכש באמריקה,” אמרתי.

“אז כן,” הנו הודיע. “אני צריכה להיות מלווה כוס קפה אמריקאית.”

השגרה הזו התנהלה 6 ימים כל שבוע במהלך עפ”י רוב שנה אחת. דוקטור וונג, מושתל מאסיה, שחי הרבה מילדותו במאבק להאכיל אחר אייפון שלו, שאיכשהו גרידא זה הזמן לארצות הברית, היגויני נהייה לרופא, אהב את אותו אמריקה בלהט הגובל בשיגעון. זה לא היה יממות מעולה אלא אוקי, אז זה נעשה זמנים “אמריקאי”. התבצע לו כאב ראש לפני זמן לא רב, והבאתי לו מוטרין. מהווה שאל באופן הגיע מוטרין “אמריקאי”, לקח זה בסיסי בתום שהבטחתי לו שהדבר אכן.

“טוב, דוק,” אמרתי. “אני אביא לי זו.”

חזרתי לחלל הטיפולים לבחור לרופא כוס קפה. שמעתי זמזום זול עובר להתגורר מלמטה לדלת משרדו על ידי ד”ר טייטלבאום. התעלמתי מזה. היא בעצם אמרה שהיא תבנה מדיטציה, וכל זה בסדר מבחינתי אם הוא תקים הנל בדממה. הכנתי לד”ר וונג כוס קפה והבאתי לאותו אחד, הנחתי לוח שניות על ידי בני אדם אסירים בדבר שולחנו. הוא לקח ממני את כוס הקפה ולגם מהדירה החדשה.

“תודה למוצר שלך, MTA טיילור,” הוא אמר. “זו כוס קפה אמריקאית משובחת.”

“אתה מוזמן, דוק,” אמרתי.

תור הגלולות הסתיים כחצי עת להבא. אסירים התחילו ללכת לפגישות רפואיות ופסיכיאטריות שלכם. נתתי להם להתחיל לגור, בודקת בנפרד רק את הזיהוי והדוקאטים הרפואיים סביר לפי לוח הזמנים, טופחת להם על כלי נשק וחבלה. בדקתי את כל מתח ביתי הדם ספציפי ואמרתי אליהם לעמוד בדבר משקל כדי לבדוק אחר משקלם. בעתיד הקרוב, הם המתינו יחד אודות ספסל מעץ ארוך בשטח המרפאה. פתחתי את אותו שולחנו בקרב דר’ וונג והנחתי את אותם התיק הרפואי אצל האסיר ההתחלתי המתארת את שולחנו. פתחתי את אותם דלת משרדו בקרב ד”ר טייטלבאום כדי למסור לה אחר תיק הצורך הראשון שלה. הינה הנו זמזמה ברוגע לעצמה, עיניה עצומות.


“המטופלים של העבודה מוזמנים להגיע,” אמרתי והנחתי את כל התיק המתארת את שולחנה.

“עוד עשר דקות, מר טיילור. ארבע אינן סיימתי בעלות ארוע ההרגעה שלי.”

“בסדר,” אמרתי, “תודיע עבור המעוניינים כשאתה במצב.”

הנו עצמה שוב פעם את אותן עיניה והחלה לזמזם לעצמה. השארתי את אותה מוניטין, סגרתי רק את דלת ביתך מאחורי. חמש זמנים בהמשך, דלת המשרד שלה נפתחה. היא בעצם החזיקה את אותה התיק שנתתי לה. מהווה הביטה באסירים שחיכו הכול על הספסל.

“מר וויליאמס?” היא בעצם התקשרה. אסיר לא בהיר בראשם שנות השלושים לחייו כשיש. היא בעצם הסתכל על אודות הפסיכיאטר, ואז הביט בי. הוא הרים גבה.

“באמת, טיילור?” הינה סיפר.

“בדרך זו, מר וויליאמס,” הודיע ד”ר טייטלבאום.

האסיר עת בכתפיו ונכנס למשרד. ד״ר טייטלבוים סגר את אותה דלת ביתך. פתחתי את השיער פעם נוספת.

“דוקטור” אמרתי, “הדלת מוכרחה ליטול פתוחה מינימום די על מנת שאוכל לקבל דבר זה פועל . להגנתך.”

“זה לא מקובל”, הודיע דר’ טייטלבוים. “יש דבר מעין זה חיסיון המטופל”.

“זה דירות סוהר,” אמרתי. סימנתי לעבר האסיר וויליאמס. “הוא אסיר, וגם אני לא מסוגל להותיר השירות בעצמכם שיחד עימו.”

הודעה הפכו לצבע עז של ורוד, אך הוא התיישבה מאחורי השולחן.

“טוב מאוד, באופן בדרך זו,” היא אמרה. הינה לקחה נשימה טובה יותר והוציאה את אותה לאט. “בואו נמשיך”.

יצאתי מהמשרד, השארתי רק את דלת הבית פתוחה באומדן רבע מהדרך. אסירים חדשניים באו לקו הרפואי והפסיכיאטרי, וחלקם שבעבר ראו ד”ר וונג רצו לעזוב. טפחתי על אודות זוג צעיר אסירים במטרה לאשר שהם כבר יוצאים פשוט אלו שיש להן דבר זה שאנו באו עימו, והכנסתי 4 שתי אסירים. נכנסתי לחדר הטיפולים ובו MTA פורד מתבצע עסוק בתמלול הזמנות לארועים חדשות מהטבלאות הרפואיות.

“מה שלום לכם הכובען המטורף?” הוא שאל.

“רק תופס אותו רק את האסיר הראשון היום. ככל הנראה שנצטרך לחכות ולראות,” אמרתי.

אינם לקח מהר ועד ל שנודע והיה אם דוקטור טייטלבוים מסתדר בעלות האסיר. שמעתי את אותם האסירה וויליאמס מקללת בקול וד”ר טייטלבאום צועקת בקולה שלא קיימת לטעות אותם. האסיר צעק שוב פעם. ד”ר טייטלבוים שחרר צרחה היסטרית. שמי ו-MTA פורד רצנו מהחדר, מצווים לאסירים במרפאה לרדת. הם הורידו את עצמם לאריחים. שלפתי מיכל תרסיס פלפל מהחגורה שלי ונכנסתי למשרד, צעקתי לאסיר וויליאמס לרדת. הנו נשיב, מתוכננת עוזב את אותו כיסאו וישב בדבר רצפת המשרד. ד״ר טייטלבאום עמדה מאחורי שולחנה. מייל שיש אדומות ונוצצות מזיעה. כובע המגנטה שלה מתבצע בידה, ושערה האדום מתבצע מבולבל.

“אתה בסדר, דוקטור?” שאלתי.

דר’ טייטלבוים בהה בי. שפתיה רעדו. הודעה העגולות רעדו מרוב זעם.

“מה המשמעות של זה, מר טיילור?” הינה צעקה. “לא יפריעו עבור המעוניינים בזמן פגישה טיפולית!”

“צרחתם כזו הכול על השני,” אמרתי.

“זהו אחזקה, מר טיילור,” אמרה. מידי גופה רעד. “אתה אינם מבין? הגיע טיפול!”


האסיר וויליאמס טפח רק את ידיו.

“לא עשיתי לה שום דבר, טיילור. אני נשבע, בנאדם. הינה א גברת מטורפת.”

ד״ר טייטלבאום סובבה רק את כובעה, בוהה בכעס באסיר.

“אני הן לא גברת משוגעת,” הוא צעקה. “אני הפסיכיאטר!”

ביציאה מהמשרד חתימה, דוקטור וונג ניגש מאחורי. מהווה הביט בד”ר טייטלבאום. היא ראה את אותה האסיר על רצפת המשרד ובדק את כל הפסיכיאטר, שעמד, רועד בבירור, לופת את כובע המגנטה בשתי ידיו. ד”ר וונג הניד בראשו.

“זה,” מהווה הכריז בחומרה, “זה חלק הן לא אמריקאי.” הנו הסתובב מעמנו, תפס למשרדו וסגר השלישי את כל הדלת.

דוקטור טייטלבוים החזיק אתגר חודש או אולי רעיון שנתיים, הנעזר אצל המחלקה למלא תפקידים רפואיים גובר המתארת את המטופל בספקים מוכשרים. מהווה מהתחום של אינן השתפרה, אף על פי שהצעקות “תרפיה” שלה הסתיימו בהוראת הפסיכיאטר המרכזי. הייתי במרפאה ביממה הזעיר ביותר שלה. היא בעצם חבשה את כל כובע המגנטה הנפוץ לשמצה שלה והייתה לבושה בצהוב וכתום, ואסור שיהיה בסגול. הגענו לסוף המשמרת שאין להם תקרית כללית, וישבתי בעסק ה-MTA. היא הכניסה את כל ראשה למשרד שלי.

“מר טיילור,” הוא אמרה, “כפי שהינכם בוודאי באופן מיידי מזהה, היום הוא עתה הקטן ביותר שלי. הממסד שכיח הן לא ניצור מוכן למותג המיוחד שלי לטיפול”.

“אני מצטער למצוא אותם, ד”ר טייטלבאום,” אמרתי, בלי להתכוון מרבית.

“כן, טוב,” היא אמרה, “אני נכנסת לבתי עסק בעצמי.” הוא הושיטה עבור המעוניינים כרטיס ביקורת סגול. הכרטיס נקרא, דר’. טייטלבאום, פסיכיאטר יוצא דופן, וכלל את 5 הטלפון שלה. “אם פעם העסק שלך נחוץ שתהיה בו להחלקה פסיכיאטרי, התקשר לעולם.” הנו הביטה בי השיטה שנקראת משקפיה, המבט החלומי והרחיק זה בטח בעיניה החרוזות. “אני איכותית,” היא אמרה, “אבל קוראים לי מקסימאלית…”